ערן לוי, מנהל שרות ועיתונאי, בן 43 מאזוּר (״אבל נולדתי וגדלתי בחולון״)
שלושה דברים משמעותיים שעשית בחיים ו/או שהשפיעו עליך לפני שהגעת לברלין?גרתי במשך שנה עם הוריי ואחותי בארה״ב. הייתי צעיר מאוד – בן 7 – אבל הסביבה השונה, האנגלית השוטפת שהיתה שגורה בפי תוך כמה שבועות והעולם השונה כל כך מחולון 73 הצית בי כבר אז את הסקרנות ואת הרצון לצאת החוצה ולחוות חיים אחרים.
בגיל 36 עזבתי הכל מאחור ויצאתי ל״טיול אחרי צבא״. במשך תשעה חודשים הסתובבתי בהודו, תאילנד, הפיליפינים ויפן וניסיתי להבין מה אני רוצה מעצמי. אין לי את כל התשובות אבל מאז אותו טיול אני יודע שיש בי את האומץ לצאת ולחפש אחריהן.
במשך שבע שנים עבדתי בתחום ההייטק, תחילה כטכנאי מחשבים ומאוחר יותר כמתכנן אפליקציות. עזבתי את התחום ואין לי עניין בו כיום, אך בכל פעם אני נדהם מחדש עד כמה הידע שצברתי במהלך אותן שנים והבורות הכמעט מוחלטת של רוב האנשים בנושאי מיחשוב הופכים אותי למעין גורו מחשבים בכל מקום אליו אני מגיע. זהו יתרון מקצועי שלא יסולא בפז.
כמה זמן אתה כבר בברלין?
חמש וחצי שנים.
באיזו שכונה אתה גר ולמה?
מאז הגעתי לברלין אני חי בפרידריכסהיין. הגעתי לכאן בלי סיבה מיוחדת, נשארתי כי טוב פה.
היית רוצה לגור בשכונה אחרת? אם כן, איפה ולמה?
אני חי בשכונה שקטה (זמריטר) במרחק מה מהמרכז, יש לי כאן הכל – קיוסקים, מסעדות, בארים, קניון, סופרמרקט – ועם התחבורה הציבורית הנהדרת של ברלין אני מגיע לכל מקום בעיר בקלות. אין לי שום רצון או צורך לעזוב את השכונה, יש לי כאן הכל.
מה הביא אותך בהתחלה לברלין?
הכרתי את אם בתי הגרמניה במהלך הטיול שלי בהודו. היא עמדה לפני סיום לימודי הרפואה ותחילת ההתמחות. היה זה אך טבעי עבורי שאני הוא זה שיעבור לגרמניה, ודיון נוסף בינינו הפיל את הפור על ברלין.
מה מחזיק אותך כאן (עדיין)?
אני אוהב את ברלין. יש חברים מכל העולם, עבודה טובה, קיץ משגע, מחירים נמוכים, ליגת כדורגל מהטובות בעולם, אירועי ספורט בינלאומיים, הופעות והצגות מכל העולם ותוכנית פנסיה טובה. טוב לי כאן.
מה אתה הכי אוהב בברלין?
ישנם שני דברים קסומים בעיניי בעיר:
כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה כאן, אין עין שופטת, אין דעות קדומות, הכל הולך.
יש מי שיראו בכך כעוד נקודה שחורה במנטליות הגרמנית, אבל אותי זה תמיד מצחיק: הגרמנים מתרגזים משטויות. הם יוכיחו אנשים שהם לא מכירים רק מפני שאלה עמדו בדרכם למעלית או העזו לפסוע בשבילי האופניים. ככה זה כשאין בעיות רציניות בחיים כמו מלחמות, שחיתויות וכו׳ – מחפשים מתחת לאדמה.
מה חסר לברלין, לדעתך?
לא חסר דבר, אבל אם אפשר אבקש רק מדף קטנטן של קוטג׳ ישראלי בסופרמרקט, זה הכל.
משהו שממש רצית לעשות בברלין ועדיין לא הספקת?
מאז שהגעתי אני מבטיח לעצמי שבקיץ אסע לאחד האגמים המקיפים את העיר. גם הקיץ אני מבטיח...
האם יש ספר או סרט על ברלין שאתה אוהב במיוחד? אם כן, איזה?
הסרט Sonnenallee על החיים במזרח־ברלין בשנות ה־70 דרך עיניו של נער בן 17.
האם העיר השפיעה על האישיות שלך, שינתה משהו בזהות שלך?
העיר הרגיעה אותי. הפסקתי לנהוג, התחלתי ללכת הרבה ברגל, לרכב על אופניים ולהעריך את הזמן הפנוי. אפילו הביורוקרטיה הגרמנית (הנוראית) כבר לא מצליחה להעכיר את מצב רוחי.
שלושה דברים משמעותיים שקרו לך מאז שהגעת לברלין?
ההגעה לברלין משולה עבורי לתחילת חיי השניים. מאז הגעתי לעיר נולדה בתי, למדתי שפה חדשה, נחשפתי לכדורגל הגרמני, הפכתי לאוהד הרטה ברלין והתחלתי לממש את אהבתי הגדולה ולכתוב.
כיום אני כותב לאתרים ״וואלה ספורט״ ו״דה באזר״ ומתחזק בלוג אישי העוסק בספורט. לאחרונה התחלתי לכתוב טור אישי באתר ״ישראלים בברלין״.
כמה זמן אתה מתכנן או רוצה להישאר כאן?
אין לי תוכניות לעזוב, ברלין היא ביתי.
דבר נוסף לומר לאומה?
בואו בהמוניכים לברלין, ובדרך אל תשכחו לבקר בבלוגים שלי: לא עוזב את העיר, כדורגל שלי.
שדרת השמש (1999): לא רק נויקלן
